נכנסתי לאולפן של מושיק בנגה והתיישבתי על הבובת מין. בנגה הדפוק מחזיק בובות מין בכל מקום. זה מביא לו לקוחות לאולפן. רק כשהיא התחילה לזוז קלטתי שזאת החברה שלו.
"כוסית
אהה?" בנגה קרץ
לי את הקריצה המבעיתה שלו.
אני מתערב שהוא מסוגל לפתוח פחיות עם
קצה העין
"בחורה
נוחה מאד" אמרתי.
הוא דחף לה לשון לצרפתית כל כך ארוכה
שהספקתי לסנן שלוש שיחות.
ואז הוא אמר, "יש
לה שיניים טובות".
"יש
לך שיניים טובות"
זאת המחמאה הכי גדולה שאפשר לקבל
מבנגה, המפיק הכי
זבל בארץ וזה במובן הטוב.
כשלהקה באה להתקבל אצלו אז הוא קודם
כל בודק להם את השיניים כדי לדעת מה הם
שווים בכלל. אולי
זה נשמע מפגר, ומושיק
הוא מפגר, אבל יש
לו קבלות. ככה
הוא גילה את "נחשי
אלפא", "יוני
ונאש" ו"הכוכב
אדום". בנגה
אהב את האנשים שלו מלוקקים וככה נשמעה גם
המוזיקה שלהם. ניאו
שמאלץ רוקיסטי מודע לעצמו,
חתרני רק מעט יותר ממוזיקת חתונות,
שמצליח לתפוס יותר מכל מוזיקה אחרת
שרצה באוויר כרגע,
זורמת בין כוסות קפה ללפטופים עם
רמקולים מחורבנים.
סיד וישס לא היה מצליח בתקופה שלנו.
היו לו שיניים מחורבנות.
מעבר
לזכוכית ניגנה להקה בשם העורבים הסגולים
והסולן שלהם נראה די עצבני.
הוא דפק על הזכוכית וירק לכיווני.
המוחטה נדבקה על הזכוכית ונזלה.
"מה
הוא רוצה ממני"
שאלתי
"זה
בגללי. אני נעלתי
אותם שם בלי מזגן מהבוקר.
הלחץ יחרמן להם את המוזיקה".
המתופפת שלפה סגריה והסולן השתנק.
מושיק סגר את האור והלכנו לתדר בר.
No comments:
Post a Comment